החלטה בתיק ה"פ 12151-06-11

1.         המבקשת, גב' סבאג אמאל (להלן : " המבקשת") בעלת עסק לשיווק ירקות ופירות בסיטונאות בשם - "פרי וירק בריא", הגישה בקשה לסעד הצהרתי,  כי הינה בעלת רכב מסוג G.M.C. סוואנה מ.ר. 52-490-10 (להלן : " הרכב").

2.         במקביל, המבקשת הגישה בקשה לעיכוב הליכי מכירת ה"רכב" במסגרת תיק הוצל"פ מספר 02-31407-09-0 (להלן : " תיק הוצל"פ"), עד לקביעת בית המשפט בעניין זהות הבעלות ברכב, ולהורות על שחרורו ממחסני ערובה "נעמן", תוך חיוב הזוכה בתיק הוצל"פ בהוצאות האחסנה.       

ביום 12/6/2011 הוריתי  על עיכוב הליכי מכירת ה"רכב".

3.         המשיב 2 - הזוכה, מר פיליפ הלון (להלן : " הזוכה") טען בתגובה, כי יש לדחות הבקשה. ה"רכב" עוקל בהתבסס על דו"ח חקירה, אשר ממנו עולה, כי המשיב 1, מר מיכאל סבאג (להלן : " החייב"), בעלה של המבקשת, נוהג ב"רכב" מנהג בעלים. אומנם, ה"רכב" רשום על שם המבקשת, אך זאת בשל ניסיון החייב להתחמק מנושיו והוא הבעלים האמיתי.

יש בטענת המבקשת, כי היא מנהלת עסק אשר בו עוסק גם החייב, בכדי לאמת את ממצאי דו"ח החקירה, כי החייב מנהל עסק ע"ש אשתו לצורך הברחת נכסיו. העסק נוהל ע"ש החייב, והחוב נשוא התיק, נובע מעסקאות שבוצעו בין המשיבים 1, 2, במהלך ניהול העסק בשמו, ורק לאחר הסתבכותו הועבר העסק ע"ש אשתו. המבקשת אף לא הביאה כל ראיה, כי התמורה בעבור ה"רכב" שולמה מכספה.

4.         דיון במעמד ב"כ הצדדים, הצדדים והחוקר, מר עיסא סעיד (להלן : " החוקר") התקיים ביום 20/6/2011. 

ב"כ המבקשת טענו ,  כי יש לעכב ההליכים ביחס ל"רכב", היות והרכב שייך למבקשת, אשר פתחה העסק ורכשה ה"רכב" לשימושה, מכספי ההלוואה שקיבלה מאחותה. למבקשת הזכות להקים עסק משלה על-פי חוקי היסוד, ולהעסיק גם את בעלה. המסמכים שצורפו לבקשה מלמדים, כי ה"רכב" רשום גם בהנהלת החשבונות וגם בביטוח על שם העסק - "פרי וירק".

החייב נוהג ב"רכב" והוא שכיר של העסק, אך אין בזה בכדי להוות מנהג בעלים ב"רכב". מדו"ח החקירה עולה, כי החייב נצפה נוהג ברכב בשלושה אירועים שונים ובשעות זהות, כאשר יצא מביתו לעבודה והשתמש ברכב אך ורק לצורכי עבודה.

על-פי הפסיקה נטל השכנוע, כי הרישום שגוי הוא כבד. הפסיקה דיברה על אותות מרמה (ראה : ע"א 1680/03).

המבקשת הקימה עסק דומה לשל בעלה, וחובותיו אינם יכולים לפגוע בזכויותיה החוקתית, הקניינית והזכות לעבוד ולהתפרנס.

המבקשת העידה , כי העסק קיים על שמה משנת 2008, המדובר בעסק להובלת פירות וירקות. קודם לכן, עבדה בחנויות ובהנהלת חשבונות ולחייב היה עסק של פירות וירקות שלא צלח. לחייב איחוד תיקים ואינו יכול לפרנס הבית, על כן, החליטה לעזור לביתה ולמשפחתה להתפרנס. העסק למעשה הוא ה"רכב", אין לה מחסן, ועתה שוכרת רכב בעלות של 4,300 ש"ח חודשית על-מנת להתפרנס. היא זו אשר מנהלת את העסק, והחייב למעשה מחלק מתוך הרכב את הירקות והפירות, לאחר שרוכש אותם בשוק הסיטונאי. אחותה אשר נטלה לעצמה הלוואה, נתנה לה 25,000 ש"ח לרכישת ה"רכב".

החייב טען , כי משלם מידי חודש 600 ש"ח במסגרת איחוד תיקים, סך חובו כולל ריביות עומד על 250,000 ש"ח. ברצונו להגיע להסדר, וכמה שיבקשו ממנו ישלם, כפי יכולתו.

ב"כ הזוכה טען , כי יש לדחות הבקשה ולהורות על המשך הליכי הוצאה לפועל, מהנימוקים הבאים :

א.         הטענה, כי המבקשת רכשה ה"רכב" בדרך של קבלת הלוואה מאחותה, הועלתה לראשונה בדיון. קודם לכן המבקשת טענה, כי רכשה את הרכב באמצעות הלוואה מהבנק.

ב.         החייב הודה מפורשות בהליכי הוצל"פ, כי העסק שלו והוא נפתח על שם המבקשת כדי להבריח נכסים מנושיו. הלכת מנהג בעלים מוכרת בפסיקה, ועליה נסמכים ראשי הוצל"פ, בביצוע הליכים כנגד חייבים. במקרה דנן, חוקר פרטי חקר אודות עסקו של החייב.

ג.          המבקשת מפקידה סכומים אדירים בחשבון הבנק, דבר המצביע כי ביכולתם של בני הזוג לשלם החובות, אך הם מעדיפים שלא לעשות כן.

ד.         החייב בהליכי הוצל"פ טען, כי מקבל את משכורתו בשיק ופודה אותו, כאשר לא ציין מאיזה חשבון הוא פודה אותו וכיצד.

ה.         החוב עומד על סך 60,000 ש"ח (כולל הליכי הוצל"פ), כאשר בפתיחה עמד על 48,000 ש"ח.

ו.          הזכות הקניינית מוגנת בחוק, אך מקרה זה הוא מקרה חריג. מדובר בהעלמת נכסים, אשר הוכחה על ידי הסתירות הרבות אשר נפלו בחקירות המבקשת והחייב, ובהתאם תצהירים בבית-המשפט. המבקשת מנסה להציג עצמה כבעלת יכולת דלה, אך מודה, כי משכירה רכב ומשלמת עבורו כספים רבים. המבקשת הייתה צריכה לנסות ולסלק החוב במקום לשכור רכב אחר.